אהבה – הכוח הפנימי החזק ביותר ליצירת שינוי
אהבה היא האנרגיה העצמתית ביותר ביקום והכוח החזק ביותר ליצירת שינוי. יש ביכולתה להניע אותנו ליצור צמיחה משמעותית בכל תחומי החיים (פרנסה, קריירה, יחסים, בריאות, מודעות וכדומה) מעל ומעבר לכל דמיון.
שמעתם פעם על האישה שהצליחה לחלץ את הפעוט שלה מגלגלי משאית, רק כי כל כך אהבה אותו?! לא יודעת אם זה אמת או אגדה. אבל זה בא להגיד משהו על אהבה: שאנחנו מוכנים לצאת מגדרנו למענה ולעשות את הבלתי אפשרי והלא יאומן.
מניסיון אישי שלי בליווי למעלה מ 19,000 אנשים במהלך למעלה מ 32 שנים למדתי שהכוח המניע הכי חזק ביותר לצמיחה טבעית בכל תחום בחיים הוא במילה אחת – אהבה. בשתי מילים – אהבה הדדית.
אהבה הדדית – מתכון מנצח לשינוי
במשך השנים גיליתי שהאנשים שהכי צמחו כתוצאה מליווי (אישי ו/או קבוצתי) שקבלו ממני הם אנשים שאוהבים את מי שאני כאדם (אישיות), את הגישה שלי לחיים, את דרך העבודה שלי ואת הכלים שפתחתי.
כי כשאוהבים לא מתעסקים בדברים השוליים של האם זה מתאים לי או לא (השירות), אלא מתמקדים במטרה ורצים קדימה. לא מתנפלים על נותני השירות, ולוחצים עליהם לתת לנו את הפתרון שלהם בזבאנג וגמרנו,
אלא מנסים להפתח לחדש, להתקרב אליו ולהבין אותו בעדינות ובסבלנות צעד אחר צעד. אלה מרכיבים חיוניים בתהליך צמיחה בריא, מהנה ומועיל.
כשאוהבים לא חושדים, אלא מתמסרים לתהליך, סומכים ומכבדים אותו ואת מובילי התהליך (נותני השירות). לא עושים חשבונות, אלא מתחשבים. כך נוצר מרחב בטוח לצמיחה.
אם אנחנו לא אוהבים את האנשים שנותנים לנו שירות סביר להניח שלא נצליח להנות ממנו ואז זה יהיה בזבוז של זמן, אנרגיה, תקוות וכסף.
נ.ב: אמרתי בהתחלה "אהבה הדדית". ועבורי זה קריטי. כי אני לא מסוגלת לעבוד עם אנשים שאני לא אוהבת או לא אוהבים אותי. לא כמקבלת ולא כנותנת שירות.
כאן חשוב לנפץ מיתוסים שגויים
- מקובל לצפות שנאהב את כולם. אבל השליחות של אהבה היא לעזור לנו לקבל החלטות נבונות מה נכון ולא נכון לנו לפי מה אנחנו אוהבים ומה לא. לכן אהבה היא דבר שעוזר לנו להיות סלקטיבים וסובייקטיבים.
למשל – אני אוהבת ריקוד חופשי, אבל לא אוהבת ריקודי עם, אני אוהבת שוקולד מריר ולא שוקולד לבן וכן הלאה. זה לא אומר שאם אנחנו לא אוהבים מישהו או משהו אז הוא לא טוב, אלא שהוא לא טוב לנו. זה הכל.
2. ההיפך מאהבה זה לא שנאה וגם לא פחד, אלא נייטרליות. זאת אומרת שאנחנו לא חייבים לאהוב את כולם וכל דבר, אבל אנחנו גם לא חייבים לפחד מאנשים או דברים שאנחנו לא אוהבים או לשנוא אותם,
אלא אפשר ליצור כלפיהם יחס נקי (פרווה – לא בשר ולא חלב) ולפתח כלפיכם חמלה (הבנה) וענווה (כבוד). זאת אומרת שכדי לבחור את המורה או מטפל/ת הנכון לנו עלינו לאהוב אותה/ו כאדם, את הגישה, השיטה והכלים שלה/ו.
3. "לאהוב" זה לא אומר להכיר על בוריים את המורים והמטפלים שלנו על ולהבין בשכל את כל מה שהם עושים ואיך זה עובד, אלא להרגיש שזה מסקרן אותנו באמת. שמדגדג לנו בבטן. נוגע ברגש. מעורר בנו הערכה אפילו לא הגיונית, לא מוסברת, השראה.
אפילו קנאה (רצון להיות כמוהם), לא כדי להיות הם, אלא כדי ללמוד מהם איך לפתח בנו את התכונות שאנו מעריכים בהם. גם התנגדות. רק לא אדישות.
4. לאהוב זה גם להרגיש טיפה מבוכה מהם, כמו שמרגישים במחיצת אדם שמתאהבים בו או במחיצת אדם שהיינו רוצים בקרבתו ולא ברור לנו האם זה הדדי או אולי יש לנו קצת רגשי נחיתות במחיצתו.
כי הרגשות הלא נוחים הללו מראים שיש בו משהו שהיינו רוצים שיהיה בנו. זאת אומרת שיש לנו משהו ללמוד ממנו.
גילוי נאות – בעבר ממש נעלבתי כשתלמידים שאני מאוד אוהבת אמרו לי שהם מרגישים נבוכים במחיצתי או חוששים שאני רואה אותם שקוף. אבל עם השנים למדתי שזה עוד סימן לאהבה. עוד סימן שעדיין יש לי מה ללמד אותם ושיש להם מרחב בתוכם ללמוד עוד ממני.
לסיכום, ההמלצות שלי הן אלה:
- לקבל שירותים מאנשים שיש לנו יחסי אהבה הדדיים איתם ושאנחנו חווים קצת מבוכה במחיצם. זה נכון לכל תחום של שירות ובמיוחד לגבי שירות רוחני כגון לימודים או טיפולים.
- לתת לאהבה להנחות אותנו בחיים ללא בושה.
- לא להבהל מאהבה שמהולה במבוכה, אלא לברך עליה, כי המבוכה מבשרת אל מקום ללמוד מהאדם שאנו נבוכים במחיצתו.
אם אהבתם את המאמר, אשמח שתתנו לי לדעת על כך באמצעות לייק ("אהבתי") ו/או תגובה מתחתיו ו/או שתפו אותו בפייסבוק שלכם. ואם לא אהבתם או יש לכם שאלות לגביו הרגישו חופשי לכתוב אותם כאן ואשמח להתייחס.
תודה רבה
באהבה,
רונית